בקשת חנינה מהנשיא

בקשת חנינה – הדרך לשיקום אמיתי ופתיחת פרק חדש

בקשת חנינה היא אחד הכלים המשפטיים המיוחדים ביותר במערכת הפלילית. היא אינה הליך רגיל של ערעור, או בקשה לבית המשפט, אלא פנייה אישית לנשיא המדינה, שמבוססת לא רק על החוק היבש – אלא גם על סיפור חיים, על דרך שעבר האדם, ועל התובנות שהספיק לרכוש מאז.

כמי שעבר בעצמו את מסלול השיקום – ריצה עונש מאסר, קיבל חנינה, והיום מוסמך כעורך דין – אני יודע עד כמה בקשת חנינה יכולה להיות רגע מכונן בחיי אדם. זו לא רק הקלה בעונש, או מחיקת רישום פלילי; זו ההזדמנות לפתוח דף חדש אמיתי, עם אפשרות להשתקם ולבנות עתיד טוב יותר.

במשרד שלי אני מלווה את הפונים בבקשות חנינה באופן אישי, מתוך הבנה עמוקה של התחושות, החששות והתקוות שמלווים את ההליך. יחד ננסח בקשה שתציג לא רק את ההיבט המשפטי, אלא גם את האדם שמאחורי התיק – הדרך שעשה, השינוי שהתחולל, והסיבה שבגללה מגיעה לו הזדמנות נוספת.

מהי חנינה? ומתי אפשר לבקש חנינה?

סעיף 11(ב) לחוק יסוד נשיא המדינה קובע כי בסמכותו של הנשיא להעניק חנינה לעבריינים ולקצוב את עונשם. חנינה היא אקט "מוסרי", שכן לנשיא המדינה יש לכאורה סמכות בלתי מוגבלת, לחנון אנשים שהורשעו בפלילים. חנינה יכולה להינתן בכל עבירה פלילית, החל מעבירת תעבורה שעניינה קנס כספי נמוך, ועד גזר דין חמור המשית על הנאשם עונש של שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח. במקרים חריגים של עוול, נסיבות אישיות יוצאות דופן, שיקום משמעותי, או מצב רפואי קשה, או כאשר יש אינטרס חברתי מובהק לאפשר פתיחת דף חדש.

רבות מבקשות החנינה מוגשת למטרת מחיקת הרישום הפלילי.

הרישום הפלילי אינו נמחק באופן אוטומטי מיד לאחר סיום ההליך. על פי חוק המרשם הפלילי, נדרש לחכות שתי תקופות:

תקופת התיישנות ותקופת מחיקה. תקופת ההתיישנות תחל ממתן פסק הדין או ההחלטה, ותקופת המחיקה תחל כשהעבירה תתיישן. משך תקופת ההתיישנות והמחיקה של פרט מסוים מהמרשם הפלילי תלוי במהות עבירה, העונש שהוטל והשאלה האם קיים רישום פלילי נוסף לאותו אדם. יצוין ויודגש כי ככל ובתדפיס המידע הפלילי מופיעים תיקים אשר ממתינים לבירור דין (מב"ד) או תיקים שכבר נסגרו במשטרה מהעילה ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין" (לשעבר "חוסר עניין לציבור") או מעילת "חוסר ראיות", הרי שהדרך הנכונה למחיקת אותם רישומים אינה בהגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה, אלא באמצעות פניה לגורם המוסמך במשטרה בבקשה לשינוי עילת סגירת התיק, או בבקשה לביטול הרישום המשטרתי (בעניין זה ראו את מאמרנו בעניין "שינוי עילת הסגירה של התיק" וכן את מאמרנו "על מחיקת רישום פלילי").

מתי ניתן להעניק חנינה?

הכלל הוא (ישנם חריגים) כי לנשיא המדינה יש סמכות להעניק חנינה לאחר ההליך הפלילי, כלומר לאחר שמוצו כל ההליכים, ולא ניתן להגיש עוד ערעור (פסק דין חלוט).

האם אפשר לערער על החלטה בבקשת חנינה?

החלטת נשיא המדינה בעניין חנינה אינה ניתנת לערעור, אולם ניתן להגיש בקשה נוספת לחנינה בחלוף שישה חודשים מיום ההחלטה האחרונה, או בפרק זמן קצר יותר במקרה בו השתנו הנסיבות.

מה מעמדו של קורבן עבירה, במסגרת חנינה?

סעיף 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 מעניק לקורבן עבירה את האפשרות להביע את עמדתו במקרה בו הפוגע הגיש בקשת חנינה. חשוב לציין שעניין זה כפוף לבקשת קורבן העבירה לקבלת מידע (לפי סעיף 10 לחוק הנ"ל). במילים אחרות, כאשר קורבן העבירה ניצל את זכותו לקבלת מידע על מאסר התוקף אז לקורבן העבירה יש אפשרות להביע עמדה לגבי האפשרות להעניק חנינה. במסגרת בקשת חנינה, נשיא המדינה ישקול את עמדת הקורבן ואת הפגיעה הרגשית והנפשית שעשויה להיגרם לקורבן, ככל ותינתן חנינה.

מה חשוב לכלול בבקשת חנינה?

רצוי שבקשת חנינה תהיה מפורטת ככל שניתן ושתיתמך במסמכים הרלוונטיים. כדי למקסם את הסיכוי לקבלת הבקשה חשוב להבין את המטריה המשפטית, ולהניח את היסודות שיגדילו את סיכויי הקבלה. יש מומלץ תמיד לפרוס יריעה רחבה על מבקש החנינה, על נסיבות העבירה, על מצבו של המבקש לאחר ההרשעה ולפרט נסיבות אישיות מיוחדות. לדוגמא: מצב משפחתי, מצב כלכלי, מצבם הכלכלי של ילדי מבקש החנינה, מצב בריאותי ומצב בריאותי של בני משפחה מדרגה ראשונה, תרומה מיוחדת לחברה, שירות צבאי ועוד.

אילו שיקולים שוקל נשיא המדינה, במסגרת בקשת חנינה?

בניגוד לבית המשפט, שעליו להכריע על סמך עקרונות משפטיים נוקשים, נשיא המדינה אינו כבול בעקרונות משפטיים. לכן, נשיא המדינה ישקול את העבירה שבוצעה, את התנהגות הנאשם לאחר הרשעתו, את הליך שיקומו ואת התנהגותו במסגרת כתלי הכלא ומסוכנותו העתידית. כאמור, נשיא המדינה גם ישקול את עמדתו של קורבן העבירה. בין היתר, נשיא המדינה ייקח בחשבון את מצבו המשפחתי של מבקש החנינה וכל פרט אשר יכול להיות רלוונטי אשר תומך בבקשת החנינה.

מהו משך זמן הטיפול בבקשת חנינה מהנשיא?

משך זמן הטיפול במחלקת חנינות בבית הנשיא יכול להשתנות ממקרה למקרה בהתאם לדחיפות הבקשה והצורך בקבלת חוות דעת מגורמים שונים. כאשר מוגשת לנשיא המדינה בקשת חנינה הוא בוחן את נסיבות המקרה, תוך קבלת ייעוץ משפטי ממחלקה מיוחדת, הנקראת "מחלקת החנינות במשרד המשפטים". הליכי חנינה עשויים להימשך זמן מה (כחצי שנה עד שנה בערך), שכן בכל שנה מוגשות אלפי בקשות חנינה.

אם הבקשה מתקבלת – הנשיא יעניק חנינה שתביא למחיקת הרישום הפלילי. ההשלכות: שמו של המבקש לא יופיע עוד במרשם הפלילי הגלוי, והוא יוכל לחזור לשוק העבודה או להמשיך בחיים ללא אות קין משפטי.

לסיכום:

עורך דין קורס מתמחה בכתיבת בקשות חנינה לנשיא המדינה. עורך דין קורס מאבחן את המקרה ובונה את האסטרטגיה המדויקת דרכה תיכתב בקשת החנינה ותונח על שולחן הנשיא.

בקשת חנינה מקצועית הנכתבת ע"י עורך דין פלילי מיומן ובעל ניסיון – סיכוייה להתקבל גבוהים יותר – ומכאן המלצתי לפנות לעורך דין פלילי הבקיא בנושא.

בקשות חנינה נבחנות בקפידה על ידי משרד המשפטים ולשכת נשיא המדינה, ורק מעטות מתקבלות. ניסוח מקצועי, הצגת נסיבות אישיות ושיקומיות, חוות דעת תומכות ואסמכתאות – כל אלה עשויים להכריע אם הבקשה תיענה בחיוב.

אני מלווה בהכנת בקשות חנינה בליווי אישי ומעמיק – החל מאיסוף מסמכים וחוות דעת, דרך ניסוח משפטי מדויק, ועד להצגת סיפור חיים ושיקום באופן שיבליט את הצד האנושי והייחודי שלך.

המטרה שלי היא להעניק קול אמיתי ומשכנע שיגיע לנשיא המדינה – ולתת סיכוי אמיתי לפתוח דף חדש.

לסיכום:

רן קורס הוא סנגור פלילי המתמחה בכתיבת בקשות חנינה לנשיא המדינה. עורך דין קורס מאבחן את המקרה ובונה את האסטרטגיה המדויקת דרכה תיכתב בקשת החנינה ותונח על שולחן הנשיא.

בקשת חנינה מקצועית הנכתבת ע"י עורך דין פלילי מיומן ובעל ניסיון – תגדיל את הסיכויים לקבלת הבקשה – ומכאן המלצתנו לפנות לעורך דין פלילי.