חוק סדר הדין הפלילי מקנה זכות שימוע לכל אדם שבכוונת רשויות התביעה להגיש נגדו כתב אישום בעבירת "פשע" (עבירה שהעונש המקסימלי בגינה הוא מעל 3 שנות מאסר). על אף הוראת החוק הנ"ל, הרי שהפרקטיקה מקנה זכות שימוע גם בעבירות קלות יותר, כמו "עוון" (עבירות שהעונש המקסימלי בגינן הוא מעל 3 חודשים ולא יותר מ-3 שנים). שימוע יכול להיעשות בעל פה או בכתב (על אף שהוראת החוק מחייבת את המדינה לעריכת שימוע בכתב בלבד ובעבירות פשע בלבד, כאמור), ותכליתו היא לשמוע את טענותיו של מי שעתידים להגיש נגדו כתב אישום.
במסגרת השימוע, הנאשם העתידי יכול להציג את טענותיו בנוגע לתיק עצמו, כלפי הראיות בתיק, או להציג את נסיבותיו האישיות ככל שאלו יכולות למנוע הגשת כתב אישום לעיתים (כמו למשל נסיבות רפואיות, אישיות, מקצועיות וכד'). רצוי מאוד, בתיקים מסוימים, לנצל את זכות השימוע, שכן מדובר באפשרות טובה להימנע מהגשת כתב אישום, ולעתים במסגרת זו ניתן גם להגיע להסכמות כאלו או אחרות, שירככו את חומרת כתב האישום שהיה בכוונת התביעה להגיש אלמלא השימוע.
