שלבי ההליך הפלילי ואיך מתנהל משפט פלילי בישראל
ההליך הפלילי בישראל הוא תהליך מורכב, ארוך ולעיתים מייגע, אשר כולל שלבים שונים. כל חשוד, או נאשם בעבירה פלילית נדרש להתמודד מול מערכת אכיפת החוק על כל מרכיביה – משטרה, תביעה, פרקליטות ובתי המשפט. לכן, ישנה חשיבות להבין את המבנה הבסיסי של ההליך הפלילי בישראל, לדעת מהן הזכויות בשלביו השונים, ולהכיר את המשמעויות המשפטיות הכרוכות בכל שלב.
שלבי ההליך הפלילי בישראל
שלב ראשון: פתיחת חקירה פלילית
כיצד נפתחת חקירה?
חקירה פלילית נפתחת כאשר למשטרה מגיע מידע המעיד על חשד לביצוע עבירה פלילית. המידע יכול להגיע באמצעות תלונה, מידע מודיעיני או יוזמת חקירה עצמאית של גורמי האכיפה.
חקירה תחת אזהרה ומעצר חשוד
כאשר אדם זומן לחקירה כחשוד – הוא נחקר "תחת אזהרה", כלומר, כל דבר שיאמר עלול לשמש נגדו. לעיתים המשטרה מבקשת להאריך את מעצרו, בעיקר אם יש חשש למסוכנות, לשיבוש הליכים, או להימלטות מהדין. יודגש כי זהו שלב רגיש במיוחד בו קיימת חשיבות עליונה להיוועצות עם עורך דין.
שלב שני: סיום חקירה והעברת חומר ליחידת התביעה
מתי מועבר תיק חקירה לתביעה?
אם בסיום החקירה המשטרה סבורה כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה, היא תעביר את חומרי החקירה ליחידת התביעה המתאימה – התביעה המשטרתית או הפרקליטות, תלוי בחומרת העבירה ובסוג העבירה.
אפשרות לסגירת תיק חקירה
בשלב זה, ייתכנו שלוש אפשרויות לסגירת התיק:
- חוסר ראיות – אין ראיות מספיקות להגשת כתב אישום.
- נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין – יש ראיות, אך נסיבות המקרה אינן מצדיקות את המשך החקירה והעמדה לדין.
- חוסר אשמה – אין כל אינדיקציה שהחשוד עבר עבירה (במקרה כזה נמחק הרישום מרשימת התיקים הסגורים במשטרה וממאגרי המידע הפליליים).
שלב שלישי: הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום
מהו שימוע פלילי?
כאשר מדובר בעבירת פשע (עבירה שעונשה מעל 3 שנות מאסר), קיימת לחשוד הזכות לבקש "שימוע" לפני הגשת כתב אישום. שימוע הוא הזדמנות חיונית לשכנע את רשויות התביעה שלא להגיש כתב אישום – וזאת באמצעות טיעונים משפטיים, ראייתיים או שיקולי מדיניות.
שימוע יכול להתקיים בכתב או בעל פה (הזכות בחוק מוגבלת לשימוע בכתב, אולם בפרקטיקה ניתן לקיים את השימוע גם בעל פה בהתאם למדיניות אותו מחוז), ותכליתו להציג בפני התביעה נקודת מבט אחרת על הראיות, שלפיה תתבקש התביעה שלא להגיש כתב אישום בנסיבות העניין או לחלופין להגיש כתב אישום בעבירות קלות יותר מאשר אלו שיוחסו לו בתחילה.
שלב רביעי: הגשת כתב אישום ותחילת המשפט
מה כולל כתב האישום?
אם לאחר השימוע מחליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום, מתחיל שלב חדש בהליך – ההליך השיפוטי. כתב האישום מפרט את העבירות המיוחסות לנאשם, המועדים הרלוונטיים, תיאור העובדות והסעיפים בחוק.
ישיבת הקראה
במהלך ישיבת ההקראה, בית המשפט מקריא לנאשם את כתב האישום ומוודא כי הוא מבין את תוכנו. בשלב זה על הנאשם להשיב אם הוא מודה או כופר באשמה. הכחשה תוביל להליך הוכחות, הודאה – לשלב טיעונים לעונש.
שלב חמישי: ניהול ההליך הפלילי בבית המשפט
פרשת התביעה ופרשת ההגנה
בשלב ההוכחות המדינה מציגה את ראיותיה, מזמנת עדים ואלו נחקרים נגדית על ידי הסנגור. לאחר מכן תוצג "פרשת ההגנה" – בה יוכל הנאשם להעיד בעצמו ולהעיד עדים מטעמו לביסוס הגנתו. השלב הבא הוא סיכומי הצדדים (בכתב ו/או בעל פה), ולאחר מכן הכרעת הדין.
הסדר טיעון – מתי זה קורה?
במהלך ההליך, ייתכנו מגעים להסדר טיעון בין הצדדים. ישנם שני סוגים:
- הסדר סגור – הכולל הסכמה גם על סעיפי האישום וגם על העונש.
- הסדר פתוח – כולל הודאה אך ללא הסכמה על העונש, וכל צד יטען לעונש ההולם לטעמו, ובית המשפט יקבע את העונש.
שלב שישי: הכרעת דין
הרשעה או זיכוי?
בתום ההליך השיפוטי תינתן הכרעת דין – הכרעה אם הנאשם אשם או זכאי. לעיתים ההרשעה תהיה חלקית – רק בחלק מהעבירות שבכתב האישום.
בית המשפט חייב לנמק את הכרעתו, ולבסס אותה על ראיות שהוצגו.
שלב שביעי: גזר הדין
מה קובע גזר הדין?
אם הנאשם הורשע – יתקיים דיון טיעונים לעונש, שני הצדדים יטענו לעונש ההולם: המדינה עשויה לבקש עונש מאסר בפועל, ואילו הסנגור יטען להקלה, שיקום, נסיבות אישיות, או עונש חלופי.
בשלב זה חשוב להציג תסקיר שירות מבחן חיובי ככל שניתן, כמו גם המלצות, נסיבות מקלות ונתונים חיוביים שיכולים להשפיע משמעותית על רמת הענישה. זהו השלב שניתן גם להעיד עדי הגנה, בבחינת "עדי אופי" על פועלו של הנאשם ותרומתו בחיים האזרחיים. כל דבר וכל נתון שעשוי להקל בענישה, לעורר את חמלת בית המשפט ולהקל בעונש.
שלב שמיני: בקשה לביטול הרשעה
מתי ניתן לבקש לבטל הרשעה?
במקרים חריגים, ניתן לבקש לבטל את ההרשעה גם לאחר הכרעת דין מרשיעה. הדבר מתאפשר כאשר ישנן נסיבות ייחודיות שמצדיקות אי-הכתמה ברישום פלילי – כגון פגיעה קיצונית בעתידו של הנאשם, היעדר עבר פלילי או הליך שיקומי מוצלח, וזאת לצד תנאים נוספים כמו חומרת העבירה, הפגיעה באינטרס הציבורי ועוד.
שלב תשיעי: ערעור על פסק הדין
מי רשאי לערער?
הן הנאשם והן המדינה רשאים לערער על הכרעת הדין, גזר הדין או שניהם. הערעור נידון בערכאה גבוהה יותר – מחוזי אם מדובר בערעור על פסק דין של בית משפט שלום, או עליון אם מדובר בעל פסק דין בבית משפט מחוזי.
במהלך הערעור תיבחן שאלת קבילות הראיות, הערכתן והמשקל שניתן להן, סבירות ההכרעה והאם נפלו טעויות משפטיות ו/או עובדתיות בפסק הדין, הגם שמידת ההתערבות בקביעות עובדתיות היא מצומצמת ביותר.
